#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סד. א כשיש כמה שכירו ולקיטו וחלק לא עירבו האם אוסרים	לא. שלא אמרו שכירו ולקיטו אלא להקל	עירובין סד.		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סד. ב על איזו שמועה שאמר רב יהודה בשם שמואל אמר רב נחמן נאה ועל איזו שאינה נאה?והאם ראוי לומר כך?</p>	שאפ' שכירו ולקיטו מועיל - נאה, שהשותה רבעית יין אל יורה - אינה נאה.אמר לו רבא על זה נאמר &quot;רועה זונות יאבד הון&quot; זו הונה של תורה. והודה לו רב נחמן.</p>	עירובין סד.		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סד. ג שתוי ושיכור מה גידרם, והאם יכולים להתפלל.&nbsp;&nbsp;ומה הדין בדיעבד אם התפללו?	שתוי הינו ששתה רבעית יין אבל עדין יכול לעמוד לפני מלך לא יתפלל ואם התפלל תפילתו תפילה. שיכור שאינו יכול לעמוד לפני מלך לא יתפלל ואם התפלל תפילתו תועבה</p>	עירובין סד.		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סד. ד מי שקיבל רווח פתאומי מה יעשה בכסף כדי שלא יאבד. ומנין?ומה הגדר של רווח פתאומי (4)?</p>	יעשה דבר מצה כגון לקנות ס&quot;ת ורב נחמן בר יצחק אמר אפ' לכתוב תפילין. שנאמר &quot;וידר ישראל נדר וכו' והחרמתי את עריהם&quot;.רווח היינו מחזיק בנכסי הגר, רב ששת הוסיף בעל בנכסי אשתו, רבא הוסיף אפ' עשה עיסקה והרוויח, רב פפא אמר אפ' מצא מציאה. </p>	עירובין סד.		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סד: א אלו ג' הלכות נלמד ממעשה דר&quot;ג שהלך מעכו לכזיב ור' אילעאי אחריו?[ומה עוד נודע מכאן?]</p>	אין מעבירים על האוכלים. [דוקא בדורות הראשונים, אבל באחרונים שבנות ישראל פרוצות בכשפים, על ככרות שלמים מעבירים שחוששים לכשפים, אבל בפרוסות אין עושות כשפים ואין מעבירים עליהם.]הולכים אחר רוב גויים. </p>חמצו של נכרי אחר הפסח מותר בהנאה.</p>[וכן ממה שידע את שמו של הגוי, הרי שהיה לר&quot;ג רוח הקודש].</p>	עירובין סד:		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סד: ב אלו הלכות נלמד מזה שר&quot;ג רכב ג' מילין והתיר הנדר וכו'? (4) וכיצד מפיגים יין?	רביעית יין האיטלקי משכר.שיכור אל יורה. </p>דרך מפיגה יין. מהלך - אם שתה רביעית, דרך מיל ושינה כל שהוא, ביותר מרביעית, דרך טורדתו ושינה משכרתו. רכוב - אינו כמהלך (וצריך ג' מילין).</p>אין מפירים נדרים לא רכוב ולא מהלך ולא עומד אלא יושב. [תלוי במחלוקת האם פותחים בחרטה].</p>	עירובין סד:		ו'
